מיזמים ועסקים קטנים ובינוניים בתיירות כגון:

  • חדרי אירוח כפרי במושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים, יישובי מיעוטים.
  • מסעדות ייחודיות, פונדקים וכד'.
  • ביקור במפעלי חקלאות פעילים: יקבים, בתי בד, קטיף עצמי, תיירות חקלאית
  • פעילויות רוחניות חווייתיות
  • מסחר תיירותי
  • מאפייניה הבולטים של התיירות הכפרית:
  • עסקים קטנים המנוהלים ע"י תושבי היישובים הכפריים
  • אוירה כפרית ושקטה
  • משק חקלאי פעיל, כבסיס לפעילות תיירותית
  • מגע עם הטבע, מסורת, מנהגים אתניים, בשטחים הפתוחים

אומדן נפח הפעילות הכלכלית של התיירות הכפרית

הסקר האחרון בנושא האירוח הכפרי בישראל בוצע בסוף שנת 2004 , ע"י ד"ר עליזה פליישר מהאוניברסיטה העברית ויוסף אבי יאיר אנג'ל, מומחה ויועץ לתיירות הכפרית. הסקר בוצע ביוזמת הקרן להנצחתו של יאיר אנג'ל ז"ל


חלק מסקנות והמלצות סקר זה מובאת להלן:

  1.   לענף האירוח הכפרי חדר, בנוסף לפלח השוק המסורתי של משפחות עם ילדים, פלח שוק חדש של זוגות. כתוצאה מכך גדל הביקוש ליחידות מאובזרות ומושקעות יותר. פלח שוק זה אינו תלוי בלוח הזמנים של בתי הספר ולכן יוצא לחופשה גם באמצע השבוע במשך כל השנה . האוכלוסייה השייכת לפלח שוק זה מוכנה לשלם את המחיר הנדרש עבור יחידה יוקרתית יותר.
  2.   כתוצאה מכניסת פלח השוק החדש, עבר ענף האירוח הכפרי שינוי משמעותי ב-10 השנים האחרונות . הוא גדל לא רק במספר היחידות אלא גם בנפח הפעילות הכלכלית, כאשר העלייה במחיר ובשעורי התפוסה תורמים לכך רבות.
  3.   הענף , המגלגל כמיליארד ₪ בשנה באופן ישיר וכפול מזה כאשר נלקחות בחשבון ההשפעות העקיפות, איננו תופעה שולית בכלכלת המרחב הכפרי. האירוח הכפרי הופך באופן עקבי להיות שחקן חשוב בכלכלת אזורי הפריפריה של מדינת ישראל. המחיר ליחידת אירוח עלה ריאלית, משנת 1999, בכ– 21% ונומינלית בכ– 35% ועומד על 453 ₪ בממוצע ללילה (נציין כי עבור 66% מהמשיבים המחיר שצוין כולל גם ארוחת בוקר, קרי, 34% והנותרים שילמו תוספת עבור ארוחת בוקר). הנופשים תופשים את המחיר כהוגן עבור התמורה אותה הם מקבלים . המחיר הוא גם אחד הגורמים העיקריים בגללם בחרו הנופשים את האירוח. החופשה נעשית עדיין במסגרת משפחתית של 4 נפשות ויותר (50% מן הנופשים ציינו זאת) אך מספרם של הזוגות הולך וגדל בעקביות. הפעילות העיקרית בחופשה היא טיולים בטבע וביקור באטרקציות באזור. צפייה בציפורים וטיפולי ספא הן שתי פעילויות חדשות שנכנסו ל"רפרטואר" של הנופשים. הנופשים מגלים שביעות רצון מהאירוח. גם פה חזרו וצוינו המארחים, האזור והנוף כגורמים מהם מרוצים הנופשים. מספר נמוך של אורחים התלוננו, בעיקר על ארוחת הבוקר והמסעדות. שביעות הרצון הכללית הגבוהה באה לידי ביטוי בנכונות לשוב ולארח באתר בפרט ובלינה הכפרית בכלל. בממוצע מוציאים הנופשים על כל החופשה 1,914 ₪ ובממוצע ליום 952 ₪ . כמחצית מהוצאה היא על הלינה וכל השאר על הפעילויות הנלוות. ענף האירוח עצמו מגלגל בסך הכל כחצי מיליארד ₪ בשנה. שיעור התפוסה השנתית עלה משמעותית מ 83 ימים בשנה ב 1994 ל 137 ימים בבדיקות שנערכו בסקר זה.
  4.   נוצר הבדל בן האירוח בקיבוצים לבין זה שבמגזר הפרטי. בקיבוצים יש מספר רב יותר של יחידות ברמת איבזור אלמנטרית. מחירים נמוכים יותר ומספר ימי פעילות גבוהים קצת יותר מורים כי האירוח בקיבוצים מתאים יותר לקבוצות ולמשפחות המוכנות לשלם פחות אך מגיעות גם מחוץ לעונה.
  5.   האינטרנט הפך להיות ערוץ הפרסום העיקרי של הענף. בעלות קטנה יחסית יכול כל מפעיל קטן להגיע לאוכלוסייה רחבה ובמיוחד לאוכלוסייה בעלת רמת השכלה גבוהה המאפיינת את הנופשים בענף.
  6.   לאורחים חשובים מאד האזור, הנוף, האווירה הכפרית והאפשריות הטיול. גורמים אלה חוזרים ועולים בהיבטים שונים של המחקר. המפעילים ערים לכך אך מדרגים את המרכיבים ברמת חשיבות נמוכה יותר. הם מרוכזים יותר ביחידת האירוח ופחות במה שקורה סביבה. יש לקחת זאת בחשבון בכל תהליכי השיווק והקידום של הענף. יש מקום לשיווק ולקידום מכירות אזורי. חשוב לשים דגש על אפשרויות לטיולים ולפעילויות באזור.
  7.   פעילויות חקלאיות במשק פחות חשובות לאורחים. האורחים רוצים לחוש אווירה ונוף כפריים אך פחות מעוניינים לעסוק בכך בפועל בחופשה שלהם.
  8.   כדי למנוע הרס עצמי של האווירה הכפרית והנוף ביישוב יש לתת את הדעת על כמות ייחודיות האירוח בכל נחלה ובכל יישוב ולשמור על איזון נכון בין המבנים לבין השמירה על הסביבה.
  9. חממות התיירות הפכו לכלי משמעותי וחשוב בליווי פיתוח עסקים קטנים במרחב הכפרי במהלך השנים בהן התפתח ענף התיירות הכפרית. מומלץ להמשיך לקיימן למען המשך פיתוח ומעקב.